בתערוכה הנפתחת בגלריה באורנים מציגים מעבודותיהם האמנים ובני הזוג מיכל גולדמן ודוד ריב. שם התערוכה 'דומה ושונה' מצביע על אבן הבוחן העומדת בבסיס התערוכה הבאה להתבונן ולבדוק מה המשמעות ששני ציירים חיים בבית אחד. האם החיים המשותפים יוצרים מבט ועמדה אמנותית משותפת או שדווקא היומיום המשותף מחדד את הצורך ביצירת מרחב יצירה אישי המדגיש את הנפרד והשונה.
מיכל גולדמן מציגה בתערוכה סדרת ציורי תפנים (Interior) המתבססים על מבטים בחדר העבודה של האמנית, המקום בו הציור מתהווה.
כני הציור, הכסאות, הקירות והציורים המונחים והנצברים בסטודיו,מקבלים מעמד שווה בפני העין והופכים למושאי התבוננותה של האמנית. נקודת מבט זו מפרקת ומעמידה בספק את עליונותו האיקונית של הציור ומדגישה את הסטודיו כסביבת עבודה וחיים. העולם החיצוני מהדהד בסטודיו כבבואה, כהשתקפות מרוחקת המסומנת בציורי הנוף הפזורים על הקירות. בציוריה של גולדמן הציור הופך מ'חלון למציאות' ל'טבע דומם', לאובייקט בסטודיו.
גם ציוריו של דוד ריב נעים על המתח שבין המרחבים. אלא שהוא מתחיל מהחוץ. מהמרחב החברתי-פוליטי. עולם התקשורת, הגלובליזציה והצרכנות חודרים, מגרים, משבשים ומהווים הפרעה מתמשכת הפוגעת באפשרות להגיע לאישי.
העבודות של ריב מושגיות, ביקורתיות, ומאמצות לא פעם טקטיקות חזותיות המתחזות למקורות ההשראה שלהן. ריב מעמת בציוריו שדות חזותיים שונים וטקסטים ובכך מפקיע אותם מהקשרם המקורי ומעמיד אותם לבחינה מחדש במרחב הציורי. כמה מציוריו חצויים בין השפה החזותית לשפה המילולית, בין המסר והתוכן לבין הסטת המבט אל האופן, אל כלי ההעברה והמסירה שלהם.
דוד ריב מצייר באקריליק ובצבעים תעשייתיים מיכל גולדמן מציירת בצבעי שמן וטמפרה על בד.
שני ציירים איכותיים שתערוכתם המשותפת בגלריה באורנים פותחת מנעד רחב ועכשווי של שדה הציור הנחשף בעבודותיהם כמקום אמביוולנטי הנע בין החזותי למוסרי ובין תשוקת המגע והמבט המלווה תדיר בידיעת התעתוע והספק.